טבע ואהבה: טיולי סדנה וסדנאות בטבע

אפריל ללא צל של ספק הוא הזמן להגיע להר מירון. הפריחה שבשאר האזורים כבר לקראת סיום, עדיין משתוללת בגובה הזה בכל עוזה. למרבדי החד שנתיים מצטרפים גם העצים והשיחים הפורחים; הקטלב אדום הגזע בעל הפריחה העדינה (תמונה פה למטה), כליל החורש שצובע את החורש בורוד חזק, ושיחי האחירותם שמאירים את הכל בצבע צהוב עז. כל כך הרבה מסלולים יפים יש בגוש ההרים הייחודי הזה, אחרי התלבטויות החלטתי להמליץ לכם הפעם לכבוד פסח על שני מקטעים שונים של שביל ישראל. המסלול הראשון באורך של כ-4 ק"מ, משביל הפסגה לחורבת חממה, והשני, מעט מאתגר יותר באורך של כ-8 ק"מ, מחניון הפסגה לחניון הפיתול. אם הגעתם רק ליום אחד, בחרו אחד מהם, אם יש לכם יומיים, לכו את שניהם, לא תצטערו!

המסלול הראשון משביל הפסגה לחרבת חממה מוצל לגמרי ובמגמת ירידה מוביל אותנו בין נקודת תצפית אחת לשניה בתוך החורש היפהפה והמגוון. ממגרש החניה שבמרומי הר מירון מתחילים ללכת בשביל הפסגה המסומן בסימון שבילים אדום. השביל מגיע עד מהרה למצפור צפת, ממנו יש תצפית מזרחה לאזור צפת ורמת דלתון. אחרי התצפית ממשיכים עם השביל המקיף את פסגת ההר הגבוה בהרי הגליל ועוצרים לתצפית נוספת במצפור הלבנון הפונה צפונה. ממשיכים עם השביל בתוך החורש היפהפה ומגיעים לפצול שבילים. השביל האדום ממשיך ישר ומיועד למי שרוצה לחזור למגרש החניה. אנחנו נפנה ימינה לשביל המסומן בסימון שחור ונמצא את עצמנו טבולים ביופי. השביל מתפתל בין עצי האלון ומגיע מדי פעם אל רכוז עצי קטלב אדומי גזע (תמונה משמאל).

הולכים במגמת ירידה בתוך היופי הנפלא והמגוון הזה ופתאום נפתחת קרחת יער מקסימה בה מתבקש לשבת, לנוח, לספר סיפור, לשיר שיר (תמונה מימין). מיד לאחר קרחת היער עוד תצפית צפונה ובה שלט המספר לנו שאנו נמצאים על הר נריה. מפסגת הר נריה השביל ממשיך ויורד. בקטע זה של החורש נופתע אולי לגלות עצי ארז ואורן שנטעו כאן לפני שנים רבות ומשתלבים בחורש הטבעי בהרמוניה נהדרת. אני ממליצה ללכת את הקטע הזה בשתיקה, להתמסר למראות, לריחות, לתחושות. לדיבורים שלנו יהיה מספיק זמן אחר כך. בשלב מסוים אנחנו יוצאים מהחורש ומוצאים את עצמנו במעין קטן הנקרא עין חממה, וממש מתחתיו חורשה של עצי זית זקנים מאוד וחכמים מאוד (ככה לפחות הם נראים לי), מבשרים על הגעתנו לחרבת חממה ועל סוף המסלול.

גם המסלול השני מתחיל ממגרש החניה שבמרומי הר מירון. נבחר את השביל המסומן בצבע כחול שמוביל בין מרבדי הפרחים אל חרבת ב"ק, שריד לניסיון התישבות יהודי מאמצע המאה ה-19. תוכלו לשבת בצל עץ האגוז הגדול (תמונה משמאל) ולקרוא בדפים שהכנתם מבעוד מועד על ישראל ב"ק והישוב החקלאי היהודי הראשון שלא האריך ימים. הקטע הבא של הטיול הוא דרך עפר רחבה ונוחה להליכה עם סימון שבילים ירוק, שמשני צדיה חורש יפהפה וגם חלקות חקלאיות המעובדות כבר שנים רבות ע"י הדרוזים מבית ג'אן. בין החלקות אפשר למצוא פינות חורש מקסימות למנוחה בצל. השביל הרחב מסתיים באנדרטה לזכר לוחם מבית ג'אן שנהרג בלבנון.

טיולנו ממשיך בשביל צר המסומן בסימון של שביל ישראל שנכנס לתוך החורש ועובר ליד "הוטה" (בור קרסטי עמוק, תחפשו הסברים וסיפורים ב"גוגל") בעומק 43 מטר. לקטע הזה של החורש קסם מיוחד, אולי בזכות עצי הקטלב היפהפיים שמפארים אותו. הגעתם לעץ אלון המצל על ברכת מים צלולים באמצע אחו ירוק הצופה על כל הגליל? מצוין, אתם בעין זבד (תמונה פה מימין). שבו, תנשמו את היופי, זה בחינם. כשתהיו מוכנים להמשיך, המשיכו עם שביל ישראל, המוביל אתכם בירידה נוחה בתוך החורש. לא תוכלו לפספס את "כסא אליהו", עמוד סלע זקוף הצופה אל הנוף, ואת חורבת שמע, שבה שרידי ישוב מתקופות שונות, גתות, בית כנסת, מקוה ומאוזוליאום בו קבורים על פי המסורת שמאי הזקן ואשתו. בהמשך הירידה אנחנו עוברים ליד מטע עצי זית מקסימים ומתחברים לשביל הסלול באפיק נחל מירון שמוביל אותנו לחניון הפיתול שעל כביש 866.

אנחנו היינו במסלולי הר מירון פעמים רבות עם אבי ואילת אובלס וקבוצת המטיילים המקסימה שלנו. במאי 2011 טיילנו במסלול המומלץ הראשון משביל הפסגה לחורבת חממה. בילינו את הלילה בחניון חרבת חממה והופתענו מגשם בלתי צפוי שדפק על האוהל באשמורת אחרונה והמשיך לטפטף גם בזמן הכנת ארוחת הבוקר. חסינו בצל האלונים הגדולים עד שפסק הגשם ואז פתחנו את הבוקר בתרגול צ'י קונג (תמונה משמאל). נושא הטיול היה "שלום" לכבוד יום הזכרון והעצמאות שחלו באותו שבוע. שלבנו בטיול פעילויות רבות בנושא כולל שירה, מדיטציות ותרגילים שונים. בקרחת היער שליד פסגת הר נריה בנינו מאבנים שני מעגלים המשתלבים זה בזה שייצגו בשבילינו את השלום ביני לבין האחר, עמדנו מסביב ושלחנו את השלום לכל הכוונים באמצעות מדיטציה קולית מקסימה בהנחיית איילת. כשיגיע השלום במהרה בימינו אמן, תדעו למה…

באפריל 2010 טיילנו במסלול השני מחניון הפסגה לחניון הפיתול. הנושא שלנו היה "נתינה". בתחילת הטיול כל אחד בחר מישהו והיה צריך לדאוג לו במשך כל הטיול. ההתבוננות על הנושא הזה גלתה לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהטבע על התחשבנויות ונתינה…

כל התמונות בדף הזה באדיבות צפריר, הצלם המוכשר והמקסים שלנו.

בעונה זו הטבע פשוט מרהיב. יופי מדהים ומרגש שזמנו קצוב, כמו שהטיב לבטא דויד גרוסמן בשיר שהלחין ושר יהודה פוליקר:

יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם
איך שיופי יכול לרפא!
נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת
קצר פה כל כך האביב.

כמה שבועות קצרים של יופי וכל כך הרבה מסלולים יפהפיים… אחרי הרבה התלבטויות החלטתי להמליץ הפעם על מסלול מגוון ויפהפה בנחל ציפורי וסביבתו. המסלול בן כ-8 ק"מ, ואפשר ללכת את כולו, או חלקים ממנו. נוסעים בכביש 762 (המחבר את צומת חסידים עם החלק הצפוני של טבעון) ועוצרים במגרש חניה קטן בצד צפון של הכביש במקום בו נראה בברור הסימון של שביל ישראל (כחול-כתום-לבן). מקפיצים מכונית שניה לנקודת הסיום. אפשרות א: ליד ביהס של הכפר ראס עלי (הקפצה קצרה יחסית דרך כביש 70, יש לעקוב אחרי השלט "לנחל ציפורי"). אפשרות ב: למעין עין יבקע אליו נכנסים מהכפר כעביה (הקפצה מורכבת יותר דרך אלוני אבא, בית לחם גלילית ודרך כורכר שמחברת לכעביה). זהו. נגמרו המנהלות, יוצאים לטייל.

הולכים עם הסימון של שביל ישראל בכוון צפון. השביל מוליך אותנו במגמת ירידה מתונה בואדי קטן ומקסים. מסביב חורש יפהפה של אלונים ואלות, מקושט בפריחה הסגולה של כליל החורש (בתמונה משמאל). לאורך השביל פריחה עשירה ומגוונת. אם אתם אוהבים לדעת את שמות הפרחים הצטיידו במגדיר (אנחנו אוהבים את זה עם התמונות שמסודר לפי צבעים). אם אתם בעניין של צילום פרחים (כמו צפריר שלנו), מחכים לכם שפע של אוביקטים יפהפיים לצילום. בכל שלב תוכלו לבחור לכם עץ לנוח בצילו, לנשום את היופי עמוק פנימה. השביל הזה כמעט ולא מטויל, ויש סיכוי טוב שתהיו פה לבד, גם בשבת אביבית יפה בה כל המסלולים האחרים מוצפים. לכו עם השביל במורד הואדי, אם הסימון (כחול כתום לבן) נאבד לכם, אל תבהלו, אי אפשר ללכת לאיבוד, הצמדו לצד שמאל של הערוץ, הוא יופיע שוב במהרה. בשלב מסוים, השביל הצר נהפך לדרך עפר וממשיך להוביל אותנו בבטחה במורד הואדי היפהפה. בקטע זה ניתן להבחין בבתי הישוב נופית המתנשא מעלינו. אחרי כ-4 ק"מ מתחילת ההליכה, אנחנו פוגשים כביש סלול וסימון שבילים כחול והולכים איתו ימינה במגמת עליה כמה מאות מטרים עד תחנת הקמח הנטושה והיפהפיה של הכפר ראס עלי.

אם בחרתם באפשרות א', תמצאו את הרכב מחכה לכם ותוכלו לנסוע בו בדרך העפר המסומנת בסימון שבילים כחול והמקבילה לנחל ציפורי עד טחנת הנזירים. לחילופין, אם בחרתם באפשרות ב', תלכו באותה דרך ברגל. המבנה של טחנת הנזירים נראה כמו טירה באירופה (תמונה מימין). הוא הוקם בידי המנזר הכרמליתי ופעלו בו 4 טחנות קמח בכוח מי הנחל. אם תרצו, תוכלו לסיים כאן את הטיול.

אם יש לכם כוח לעוד כ-2 ק"מ של הליכה, והקפצתם רכב לעין יבקע, תוכלו להמשיך במעלה נחל ציפורי הזורם בעוז בעונה זו. בניגוד לקטע ההליכה הראשון בו היינו לבד, בנחל ציפורי נפגוש ודאי מטיילים רבים, חלקם מרעישים בג'יפים וטרקטורונים. אפשר ללכת בדרך העפר המסומנת בסימון שבילים כחול, או לחצות את הנחל ליד טחנת הנזירים וללכת מעל הגדה הצפונית לפי הסימון של שביל ישראל. כך או כך מגיעים לעין יבקע, מעין יפהפה, שהמים בו נקיים (תמונה למטה). אם מזג האויר מתאים, מותר וכדאי להתרחץ בבריכת המעין.

בתחילת מרץ מוכרחים לצאת לטבע. אנחנו בעיצומו של חלון הזדמנויות קצר בו הארץ שלנו נראית כמו אירופה. מים זורמים בכל מקום, צבע ירוק חי עוטף את האדמה והפריחה משתוללת. הפעם אני שולחת אתכם לטייל בנחל עורבים הזורם מרמת הגולן לעמק החולה. את הטיול הזה לא כדאי לדחות. המפל הגדול של נחל עורבים (בתמונה משמאל) זורם במשך כמה שבועות קצרים בלבד וגם זה רק בשנים גשומות.

נוסעים בכביש 959 המטפס מצומת גונן לצפון רמת הגולן. כמה ק"מ לפני צומת האמיר (צומת ווסט) פונים שמאלה (צפונה) ל"ציר הנפט", דרך סלולה ומשובשת מעט ונוסעים בה כ-2 ק"מ עד שרואים שלט ירוק של רשות שמורות הטבע המכריז "שמורת טבע נחל עורבים". כאן מתחיל מסלולנו המסומן בסימון שבילים אדום. השביל מוביל אותנו במקביל לערוץ הזורם. מסביב הכל ירוק ופורח. אפשר לעצור לנוח ליד הברכות והמפלונים, לשוחח עם הפרות שפוגשים בדרך, ולנשום פנימה את היופי המרפא. אחרי כחצי שעה של הליכה, השביל מתחיל לרדת אל המפל הגדול והברכה שמתחתיו. מומלץ לרדת ולא לוותר, לטבול רגליים במים, ולחוש את הרסיסים על הפנים.

ההליכה חזרה באותה דרך. כל הטיול לוקח שעתיים-שלש, תלוי כמה זמן מתעכבים בהפסקות. מיטיבי הלכת יכולים להמשיך ולרדת עם הערוץ עד העמק. ההליכה בקטע הזה (המסומן באותו סימון אדום) קשה ומיועדת למנוסים בלבד. בסופו של הערוץ מתחברים לדרך עפר (דרך הפטרולים הישנה), איתה אפשר להגיע לקיבוץ שמיר (סימון שחור), או לחזור לכביש 959 (סימון אדום).

אנחנו היינו במסלול הזה בחג פורים, מרץ 2011 עם אבי ואילת אובלס וקבוצת המטיילים המקסימה שלנו. הסתפקנו בהליכה למפל וחזרה, ואז נסענו לעוד טיול קצר ומקסים ביער אודם שנמצא לא רחוק, עליו נספר בטיפ נפרד. בטיול הזה בילינו שני לילות באוהלים המונגוליים בחאן של קבוץ אלרום, עליו אנחנו ממליצים בכל פה (תגידו לג'ינג'י שהגעתם דרכנו…). הטיול הוקדש כולו לשמחה וצחוקים כראוי לטיול פורים שמח ופורח בתמונה משמאל דליה ואילת מספרות בדיחה שנהייתה מאז לחלק מהרפורטואר הקבוע של טיולי פורים. התמונות הפעם באדיבות יהודה, צלם מוכשר שהתגלה בטיול הזה גם כקומיקאי בחסד…

בנחל תבור שבגליל התחתון יש בעונה זו זרימת מים ופריחה מרהיבה, מגוונת וצבעונית. איך מגיעים? נוסעים לקיבוץ גזית, נכנסים לקיבוץ, עוקבים אחרי השילוט, יוצאים מהשער האחורי ומגיעים למגרש חניה שהותקן לכבוד המטיילים בנחל. לוקחים תרמיל, מים, קצת חטיפים ויוצאים לדרך. אני ממליצה לא להגיע בשבת (אז מציפים את האזור המוני ג'יפאים), ואם אין ברירה, בואו פשוט מוקדם בבקר. המסלול מיועד לחובבי הליכה, הוא מעגלי, דרגת הקושי בינונית והאורך 6-7 ק"מ.

ממגרש החניה הולכים על דרך העפר המסומנת בסימון שבילים שחור, ופונים לשביל המסומן בכחול, שמוביל אותנו לנקודת תצפית יפהפיה על הנחל והסביבה (תמונה מימין). בעונה זו הכל צבוע בירוק חי ורענן ומנוקד בנקודות צבעוניות של פריחה מגוונת. תנשמו עמוק עמוק את היופי. השביל הכחול יורד בתלילות (רדו בזהירות) לאפיק הנחל. לאורך הירידה פריחה עשירה ומגוונת, הכוללת בעונה זו רקפות ורודות, תורמוסים כחולים, כלניות אדומות ועוד שלל פרחים. בסוף הירידה ממשיכים עם השביל הכחול שהולך קרוב לאפיק הזורם, וחוצה אותו מספר פעמים מצד לצד. קטע זה של הנחל מכונה "קניון הבזלת" והוא כולל מפלון ובריכות טבעיות וחמודות.

בהמשך הנחל נפתח, המדרונות מרופדים בתורמוסים כחולים מרהיבים ביפים, ואנחנו פוגשים אלות אטלנטיות מרשימות (בתמונות משמאל אנחנו, התורמוסים ואלה אטלנטית בשלכת), עצי שיזף ושקד. לאחר כ-2 ק"מ של הליכה בערוץ, פוגש השביל הכחול דרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום. נפנה בדרך זו ימינה, היא תוביל אותנו חזרה למגרש החניה. ההליכה בדרך העפר היא במגמת עליה וכרוכה במאמץ קל, אך הפריחה המרהיבה מסביב משכיחה את הקושי.

אנחנו היינו במסלול הזה בפברואר 2010 עם אבי ואילת אובלס וקבוצת המטיילים המקסימה שלנו. באנו ביום שישי כדי להמנע מצפיפות השבת, פתחנו בתהליך מדיטציה מול הנוף בנקודת התצפית, המשכנו בהתלבטות אם להתרחץ בבריכה או לא (המים היו קפואים, החלטנו שלא), שרנו שירים ליד האלה האטלנטית בין התורמוסים, תרגלנו מתיחות בסוף העליה, נשמנו יופי ונהנינו עד בלי די. התמונות הפעם באדיבות צפריר ושמעון.

בעונה זו הפריחה מתחילה להשתולל ומאוד קשה להחליט לאן לטייל. האם לפריחת הכלניות האדומות או הרקפות הורודות, האם לחפש את האירוסים הראשונים או את השקדיות שחוגגות ט"ו בשבט? הטיפים הקרובים יוקדשו כולם כמובן לטיולי פריחה. הפעם החלטתי לשלוח אתכם דרומה לנחל שקמה בעקבות הפריחה העדינה והחגיגית של רותם המדבר הלובש שמלת כלולות (תמונה למטה).

איך מגיעים? נוסעים בכביש 4 דרומה ופונים בצומת זיקים (אחרי אשקלון וממש קצת לפני עזה) ימינה לכביש 3411. הכביש עוקף את קבוץ זיקים בדרכו אל חוף זיקים, ובמקום שהוא חוצה את אפיק נחל שקמה מתחיל מסלולנו המסומן בסימון שבילים כחול. המסלול בן 2 הק"מ שמסתיים בחוף זיקים קצר, קל, יפהפה וכמעט לא מטויל. אם יש לכם שתי מכוניות, הקפיצו אחת למגרש החניה של החוף (בעונה זו החוף שומם ולא גובים תשלום), אם לא, לא נורא, הליכה קצרה על הכביש תחזיר אתכם למכונית. הולכים עם הסימון הכחול בין שיחי הרותם הפורח ומשתכרים מריח הפריחה. באפיק החולי של הנחל פוגשים את שיחי השיטה הכחלחלה, ובהמשך עץ שקמה יפהפה, עצי תמר שניזונים ממי התהום, דיונות חלקות וחוף ים בתולי. למרבה הצער, היופי הזה משובץ בלא מעט אשפה. כשמגיעים לקו החוף, פונים שמאלה (דרומה) והולכים עד מגרש החניה בו מחכה לנו המכונית.

כדאי לטייל גם לאורך נחל שקמה בחלק המזרחי יותר. ממש ממזרח לנקודה בה מתחיל מסלולנו נמצא מאגר שקמה של חברת מקורות המיועד ללכוד את מי השטפונות בנחל. המאגר מגודר והכניסה אליו אסורה באופן רשמי. כדי להגיע לקטע של נחל שקמה שנמצא מזרחה למאגר, נוסעים חזרה על כביש 3411 מקבוץ זיקים לכוון קבוץ כרמיה, ופונים ימינה עם דרך המסומנת בסימון שבילים כחול שמגיעה למגרש חניה ובו שלט: "שמורת כרמיה". ממגרש החניה הולכים לפי הסימון הכחול לכוון מזרח. בשמורת כרמיה שילוב של צמחיית חולות טבעית עם שרידי בוסתנים נטושים, עדות לכפרים הערביים שהיו פה עד 1948. בדרכנו נפגוש משוכות צבר, גפנים, שקדים, תמרים עצי תות, בארות מים, ובריכות אגירה, אך המרשימים מכל הם עצי השקמה היפהפיים שנתנו לנחל את שמו. ההליכה לאורך השביל הכחול מקצה אחד של השמורה לשני אורכת כחצי שעה בנחת, ובסיומה כדאי לחזור על עקבותינו באותה דרך.

עייפתם? מחפשים מקום יפה לפיקניק? סעו לחניון על שם אל"מ נבי מרעי ביער יד מרדכי. חזרו לכביש 3411, סעו בו לכוון מזרח, אחרי קבוץ כרמיה, תראו שלט המפנה שמאלה (צפונה) לחניון, אליו מובילה דרך עפר מסומנת בירוק. בחניון שולחנות פיקניק, פחי אשפה, וכמובן עצי שקמה יפהפיים (תמונה מימין).

אנחנו היינו בנחל שקמה בפברואר 2011 עם אבי ואילת אובלס וקבוצת המטיילים המקסימה שלנו. פתחנו במעגל הכרות למרגלות עץ שקמה מקסים בחניון נבי מרעי (תמונה מימין), המשכנו בהצגות מצחיקות בין שיחי השיטה הכחלחלה באפיק נחל שקמה, וסיימנו בחוף זיקים בתפאורה מושלמת של שקיעה חורפית. התמונות באדיבות צפריר, מטייל מקסים וצלם מוכשר.

כבר אמרתי לכם שהחורף הוא הזמן האידיאלי לטייל במדבר היפהפה והמגוון שלנו. הפעם אמליץ לכם על מסלול מדברי בצפון מדבר יהודה, במרחק  כחצי שעת נסיעה מירושלים: נחל אוג תחתון.

איך מגיעים? נוסעים בכביש מירושלים לים המלח ופונים ימינה לקיבוץ אלמוג. קצת לפני שער הקיבוץ הכביש מתעקל שמאלה ואילו אנו ממשיכים ישר בדרך כורכר מרחק קצר למגרש החניה ממנו מתחיל המסלול. המסלול מעגלי וקצר יחסית (כ-4 ק"מ בלבד), אך מכיל ירידה בסולמות מתכת המקובעים בסלע, ולכן זכה המסלול לכותרת "למיטיבי לכת". התחלת המסלול בשביל נוח להליכה מסומן בכחול בנוף מדברי פסטורלי של גבעות קרטון רכות (תמונה מימין).

אחרי כק"מ של הליכה, פוגשים שביל מסומן בשחור פונים איתו שמאלה ויורדים אל ערוץ הנחל. נחל אוג ככל נחלי מדבר יהודה האחרים, יבש רוב הזמן וזורם רק בשעת שיטפון, זמן בו הכניסה לערוץ אסורה ומסוכנת ביותר. בתוך הערוץ פונים שמאלה עם הסימון הירוק ומתחילים ללכת בנחל שנהפך עד מהרה למעוק צר ויפהפה (תמונה ממשמאל).

האם ידעתם שמעוק פרושו "נקיק צר החתור בקרקעית סלעית של אפיק נחל"? עכשיו אתם יודעים… המעוק של נחל אוג מרהיב ביופיו, רובו הגדול מוצל, והוא מעוטר בשיחי צלף רבים. בתוך המעוק מתחתרים שלשה מפלים בגובה של 3, 7 ו-10 מטרים, והירידה בהם היא באמצעות סולמות מתכת המקובעים בסלע. בקטע זה אנשים הסובלים מפחד גבהים וילדים יזדקקו אולי לעזרה או עידוד, והירידה תארך יותר זמן ככל שקבוצת המטיילים גדולה יותר.

מעט אחרי המפל האחרון, הערוץ מתחיל להתרחב. אחרי הליכה קצרה בערוץ הרחב פוגשים דרך רכב מסומנת באדום, פונים איתה שמאלה ואחרי עליה תלולה וקצרה, מגיעים למגרש החניה בו השארנו את הרכב. שימו לב, המסלול הזה אסור לחלוטין בימים של סכנת שטפונות.

אנחנו היינו במסלול הזה כמה פעמים עם אבי ואילת אובלס וקבוצת המטיילים המקסימה שלנו. התמונות כאן מינואר 2008, הטיול הראשון בו התנסינו בטיול של יומיים מלאים ובבשול פויקה, שני דברים שנהפכו בהמשך לסטנדרט הקבוע שלנו. תודה ליורם על הפויקה ההיסטורי הראשון ולכריסטיאנו על התמונות המקסימות.

יש מקומות בעולם בהם ימי החורף של תחילת השנה האזרחית החדשה מושלגים, גשומים קרים וחשוכים. במקומות האלה מתכרבלים ליד תנורים ומתכסים בשמיכות, אף אחד לא חושב אפילו לצאת לטבע. אצלנו לעומת זאת, זה הזמן האידיאלי לטייל, ובמיוחד במדבר. הפעם אמליץ לכם על טיול מדברי אידיאלי לימים קרים לאורך חוף ים המלח הכולל מפגש מפתיע עם מעינות לוהטים. נוסעים לאורך חוף ים המלח ועוצרים בצד הדרך מדרום לנקודה בה נחל קדם חוצה את הכביש, כ-5 ק"מ מצפון לעין גדי.

ניתן לזהות את נחל קדם לפי עץ השיטה הגדל בערוץ, ולפי מפרץ נוח לחניה, מדרום לנחל, בצד המזרחי של הכביש. מהמקום בו חנינו יורדים עד קו החוף ההולך ונסוג של ים המלח (רדו בזהירות, אין שביל מסומן) ומתחילים ללכת דרומה על קו החוף. לכו לאט והתבוננו מסביב. אתם נמצאים במוזיאון מדהים מלא פסלים מגוונים (אחד מהם בתמונה מימין). מפלס ים המלח יורד באופן דרמטי משנות ה-80 של המאה הקודמת, כאשר בשנים האחרונות הירידה מגיעה ליותר ממטר בשנה. ירידה זו גורמת לנסיגת קו החוף ולתופעות לואי רבות כולל הווצרות הבולענים. על תופעות אלו תוכלו ללמוד במקורות רבים ברשת. אני ממליצה במיוחד על המאמרים של אלי רז באתר של קיבוץ עין גדי, ועל המצגת האיכותית באתר של גיא שחר.

אחת התוצאות של נסיגת קו החוף היא חשיפה של מעינות חמים, שנבעו עד לא מזמן בתוך קרקעית הים. המעינות האלה לוהטים עד כדי כך שכמעט בלתי אפשרי לטבול בהם. הם יוצרים פלגים קטנים הנשפכים אל הים, ושם במקום בו מי המעין החמים נמהלים במי הים הקרים, נפלא להשתכשך ביום חורף קר (תמונה משמאל). אם תמשיכו ללכת על קו החוף תתקלו בכמה וכמה מעינות כאלה, וכשתרגישו מוכנים תוכלו לחזור לרכב באותה דרך בה באתם. שימו לב, המסלול הזה אינו מסלול רשמי, אין בו סימון שבילים והטיול בו על אחריות המטיילים.

אנחנו היינו במעינות החמים של ים המלח מספר פעמים לאורך השנים. התמונות הפעם מהטיול בינואר 2011, שקיימנו עם קבוצת המטיילים שלנו שאין כמוה. מזג האויר היה קר ומעונן, יום אידיאלי למסלול הזה. האם בגלל הקור בחוץ התחממו הלבבות והתחברו הזוגות? לקופידון פתרונים… תודה לרוני ולצפריר על התמונות ולכל המטיילים המקסימים על תרומותיהם המגוונות.

רובנו הולכים לחוף הים בקיץ ולא מכירים את יופיו בסתיו ובחורף. הפעם אמליץ לכם על טיול של תחילת החורף לאורכה של רצועת חוף מהיפות בארץ (יש אומרים הכי יפה), ששוכנת באמצע הארץ בין חוף הבונים וחוף דור. קחו את הילדים החברים או ההורים, ארזו סנדויצ'ים ופירות, וצאו לדרך.
בקטע קצר של כ-4 ק"מ בלבד, תופתעו אולי לגלות הרבה יחידות נוף שונות. במפרצים החוליים שהים מלחך ברכות, תוכלו להתחבר לרוגע ושלוה (בתמונה מימין). כמה צעדים משם נפגש הים בסערה ועוצמה עם רכסי הכורכר, חוצב בהם מערות מענינות. אל תסתפקו ב"מערה הכחולה" הידועה יחסית (בתמונה למטה), חפשו את המערה הגדולה יותר בהמשך. מומלץ לחקור גם את "טבלאות הגידוד", משטחי הכורכר שהים מכסה, עליהם גדלים אצות ורכיכות מסוגים מגוונים.

מיד בתחילת המסלול תראו את "מפרץ הצדפים" המשולט והמאוד מטויל, עזבו אותו, המשיכו וחפשו לכל אורך המסלול ותמצאו צדפים רבים ושונים, שלל סוגים, צבעים, גדלים וצורות. עשו משחקים ותחרויות כאוות נפשכם, אבל בסוף, החזירו הכל חזרה, למטיילים הבאים… בדרככם תפגשו שרידים רבים המעידים על פעילויות אדם בתקופות שונות. אם אתם אוהבים ארכיאולוגיה, אל תותרו על תל דור, המתנשא קרוב לחוף דור ובו שרידים התקופות רבות ושונות (החל מתקופת הברזל ועד העת החדשה). בטיול זה תפגשו גם הרבה סוגים של צמחים ובעלי חיים. בתקופה זו שימו לב במיוחד לפריחה, חפשו את בן החצב היקינטוני, הכרכומים, הסתוניות והנרקיסים. אנחנו היינו במסלול הזה פעמים רבות לאורך השנים, בסתיו ובחורף במשך היום, ובקיץ בשעות אחר הצהרים והערב. התמונות הפעם מטיול שקיימנו באוקטובר 2007 בשיתוף עם טיה אלעד המקסימה שהנחתה אותנו בתהליכים סדנאיים מגוונים. התמונות באדיבות יוסי נוי שטייל איתנו רק פעם אחת, אבל התמונות היפהפיות שצלם עדיין מלוות אותנו הרבה שנים אחרי.

כבר סתיו – ואפשר לחזור ולטייל במדבר. מצד שני, עדיין מספיק חמים כדי להנות מרחצה מרעננת במעינות אחרי מסלול הליכה חשוף לשמש. אז איפה משלבים גם מדבר וגם מעינות? בנוה המדבר עין גדי כמובן. הפעם אמליץ לכם על מסלול מקסים אך לא קל לחלקיו השונים של נחל דוד. כמה חלקים יש? שלושה (כמו כל דבר אחר בצהל) ואלו הם: הקניון היבש (כשמו כן הוא, יבש), מערת דודים (ברכות מקסימות לרחצה), נחל דוד תחתון (מפלים וברכות, החלק המוכר יותר של הנחל).

מתחילים מבי"ס שדה עין גדי, בטיפוס על הר ישי. העליה די קשה, ראו הוזהרתם. באמצע העליה בפיצול השבילים פונים אל ה"קניון היבש". כשפוגשים את הערוץ (היבש כמובן) מתקדמים איתו מזרחה תוך הרפתקאות והתגברות על מכשולים (בתמונה מימין) עד "מפל החלון" מרפסת תצפית מדהימה שבראש מפל יבש ולא עביר בן כ-30 מטר.

אחרי מנוחה, ארוחה, שירה או מדיטציה במקום היפהפה הזה (בתמונה משמאל), חוזרים על עקבותינו ועולים לפי הסימון לצידו הדרומי של הנחל. הליכה מזרחה על קו גובה וירידה קצרה יובילו אתכם למקדש הכלכוליתי שנבנה לפני כ-6,000 שנה. מכאן קחו את השביל המוביל למערת דודים, רצף ברכות קסומות לרחצה, מנוחה והנאה. אחרי בילוי בברכות מערת דודים יש לחזור אחורה ולרדת לחלקו התחתון של הנחל, בו ודאי בקרתם בעבר. ביציאה אל תשכחו לשלם לרשות שמורות הטבע על השהייה בשמורה.

אנחנו היינו במסלול הזה בנובמבר 2009, עם אילת ואבי אובלס וקבוצת המטיילים המקסימה שלנו. נושא הטיול היה "ניגודים" (מדבר-מים, מעינות חיים-ים המוות) והקדשנו אותו להתבוננות על הניגודים שבתוכנו. במפל החלון אילת הנחתה אותנו בתהליך מדיטציה קולית (בתמונה) שתועד בסרטון ע"י מטיילנו האהוב והמוכשר דורון רשף. זהו הסרטון השני . בדף עדויות מהשטח. תודה למטיילנו היקר צפריר על התמונות שבדף הזה