אפריל ללא צל של ספק הוא הזמן להגיע להר מירון. הפריחה שבשאר האזורים כבר לקראת סיום, עדיין משתוללת בגובה הזה בכל עוזה. למרבדי החד שנתיים מצטרפים גם העצים והשיחים הפורחים; הקטלב אדום הגזע בעל הפריחה העדינה (תמונה פה למטה), כליל החורש שצובע את החורש בורוד חזק, ושיחי האחירותם שמאירים את הכל בצבע צהוב עז. כל כך הרבה מסלולים יפים יש בגוש ההרים הייחודי הזה, אחרי התלבטויות החלטתי להמליץ לכם הפעם לכבוד פסח על שני מקטעים שונים של שביל ישראל. המסלול הראשון באורך של כ-4 ק"מ, משביל הפסגה לחורבת חממה, והשני, מעט מאתגר יותר באורך של כ-8 ק"מ, מחניון הפסגה לחניון הפיתול. אם הגעתם רק ליום אחד, בחרו אחד מהם, אם יש לכם יומיים, לכו את שניהם, לא תצטערו!
המסלול הראשון משביל הפסגה לחרבת חממה מוצל לגמרי ובמגמת ירידה מוביל אותנו בין נקודת תצפית אחת לשניה בתוך החורש היפהפה והמגוון. ממגרש החניה שבמרומי הר מירון מתחילים ללכת בשביל הפסגה המסומן בסימון שבילים אדום. השביל מגיע עד מהרה למצפור צפת, ממנו יש תצפית מזרחה לאזור צפת ורמת דלתון. אחרי התצפית ממשיכים עם השביל המקיף את פסגת ההר הגבוה בהרי הגליל ועוצרים לתצפית נוספת במצפור הלבנון הפונה צפונה. ממשיכים עם השביל בתוך החורש היפהפה ומגיעים לפצול שבילים. השביל האדום ממשיך ישר ומיועד למי שרוצה לחזור למגרש החניה. אנחנו נפנה ימינה לשביל המסומן בסימון שחור ונמצא את עצמנו טבולים ביופי. השביל מתפתל בין עצי האלון ומגיע מדי פעם אל רכוז עצי קטלב אדומי גזע (תמונה משמאל).

הולכים במגמת ירידה בתוך היופי הנפלא והמגוון הזה ופתאום נפתחת קרחת יער מקסימה בה מתבקש לשבת, לנוח, לספר סיפור, לשיר שיר (תמונה מימין). מיד לאחר קרחת היער עוד תצפית צפונה ובה שלט המספר לנו שאנו נמצאים על הר נריה. מפסגת הר נריה השביל ממשיך ויורד. בקטע זה של החורש נופתע אולי לגלות עצי ארז ואורן שנטעו כאן לפני שנים רבות ומשתלבים בחורש הטבעי בהרמוניה נהדרת. אני ממליצה ללכת את הקטע הזה בשתיקה, להתמסר למראות, לריחות, לתחושות. לדיבורים שלנו יהיה מספיק זמן אחר כך. בשלב מסוים אנחנו יוצאים מהחורש ומוצאים את עצמנו במעין קטן הנקרא עין חממה, וממש מתחתיו חורשה של עצי זית זקנים מאוד וחכמים מאוד (ככה לפחות הם נראים לי), מבשרים על הגעתנו לחרבת חממה ועל סוף המסלול.
גם המסלול השני מתחיל ממגרש החניה שבמרומי הר מירון. נבחר את השביל המסומן בצבע כחול שמוביל בין מרבדי הפרחים אל חרבת ב"ק, שריד לניסיון התישבות יהודי מאמצע המאה ה-19. תוכלו לשבת בצל עץ האגוז הגדול (תמונה משמאל) ולקרוא בדפים שהכנתם מבעוד מועד על ישראל ב"ק והישוב החקלאי היהודי הראשון שלא האריך ימים. הקטע הבא של הטיול הוא דרך עפר רחבה ונוחה להליכה עם סימון שבילים ירוק, שמשני צדיה חורש יפהפה וגם חלקות חקלאיות המעובדות כבר שנים רבות ע"י הדרוזים מבית ג'אן. בין החלקות אפשר למצוא פינות חורש מקסימות למנוחה בצל. השביל הרחב מסתיים באנדרטה לזכר לוחם מבית ג'אן שנהרג בלבנון.
טיולנו ממשיך בשביל צר המסומן בסימון של שביל ישראל שנכנס לתוך החורש ועובר ליד "הוטה" (בור קרסטי עמוק, תחפשו הסברים וסיפורים ב"גוגל") בעומק 43 מטר. לקטע הזה של החורש קסם מיוחד, אולי בזכות עצי הקטלב היפהפיים שמפארים אותו. הגעתם לעץ אלון המצל על ברכת מים צלולים באמצע אחו ירוק הצופה על כל הגליל? מצוין, אתם בעין זבד (תמונה פה מימין). שבו, תנשמו את היופי, זה בחינם. כשתהיו מוכנים להמשיך, המשיכו עם שביל ישראל, המוביל אתכם בירידה נוחה בתוך החורש. לא תוכלו לפספס את "כסא אליהו", עמוד סלע זקוף הצופה אל הנוף, ואת חורבת שמע, שבה שרידי ישוב מתקופות שונות, גתות, בית כנסת, מקוה ומאוזוליאום בו קבורים על פי המסורת שמאי הזקן ואשתו. בהמשך הירידה אנחנו עוברים ליד מטע עצי זית מקסימים ומתחברים לשביל הסלול באפיק נחל מירון שמוביל אותנו לחניון הפיתול שעל כביש
866.
אנחנו היינו במסלולי הר מירון פעמים רבות עם אבי ואילת אובלס וקבוצת המטיילים המקסימה שלנו. במאי 2011 טיילנו במסלול המומלץ הראשון משביל הפסגה לחורבת חממה. בילינו את הלילה בחניון חרבת חממה והופתענו מגשם בלתי צפוי שדפק על האוהל באשמורת אחרונה והמשיך לטפטף גם בזמן הכנת ארוחת הבוקר. חסינו בצל האלונים הגדולים עד שפסק הגשם ואז פתחנו את הבוקר בתרגול צ'י קונג (תמונה משמאל). נושא הטיול היה "שלום" לכבוד יום הזכרון והעצמאות שחלו באותו שבוע. שלבנו בטיול פעילויות רבות בנושא כולל שירה, מדיטציות ותרגילים שונים. בקרחת היער שליד פסגת הר נריה בנינו מאבנים שני מעגלים המשתלבים זה בזה שייצגו בשבילינו את השלום ביני לבין האחר, עמדנו מסביב ושלחנו את השלום לכל הכוונים באמצעות מדיטציה קולית מקסימה בהנחיית איילת. כשיגיע השלום במהרה בימינו אמן, תדעו למה…
באפריל 2010 טיילנו במסלול השני מחניון הפסגה לחניון הפיתול. הנושא שלנו היה "נתינה". בתחילת הטיול כל אחד בחר מישהו והיה צריך לדאוג לו במשך כל הטיול. ההתבוננות על הנושא הזה גלתה לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהטבע על התחשבנויות ונתינה…
כל התמונות בדף הזה באדיבות צפריר, הצלם המוכשר והמקסים שלנו.