כבר סיפרתי לכם שיש לנו מטיילים קבועים שמטיילים איתנו שנים רבות ושלכל אחד מהם כישורים ייחודיים שהופכים אותו ליחיד ומיוחד בשבילנו. הפעם אני רוצה לספר לכם על צפריר. צפריר מביא איתו לטיולים שלנו בנוסף לתרז אשתו המקסימה (שהיא נכס בזכות עצמה כמובן) מצלמה, סקרנות, פתיחות ואהבה. אחרי כל טיול יושב צפריר מול המחשב, עורך מצגת מהתמונות שצלם בטיול ושולח לכל המשתתפים.
בסוף השבוע האחרון יצאנו לטייל בגליל המערבי. קראנו לטיול: "אחרי החגים בגליל המערבי". נושא הטיול היה: "בין קודש לחול" והוא הוקדש להתבוננות על השאלות: מה זה בשבילי חול, שגרה? מה זה בשבילי קודש, חג מועד? האם זה נקבע בשבילי מבחוץ ע"י לוח השנה או מבפנים ע"י צרכיו של הלב? האם יש מספיק קודש בחיים שלי? האם יש מספיק חול בחיים שלי? האם ייתכנו רגעים של קודש ללא רקע של ימי חול? ועוד.
ביום הראשון טיילנו בנחל יחיעם, וביום השני בנחל כזיב. יופיו של נחל כזיב המם את כולנו, והמצלמה של צפריר עבדה שעות נוספות. כשחזר צפריר הביתה, הוא לא הצליח לוותר על התמונות היפהפיות ולכן סכם את הטיול הזה בשלש מצגות במקום באחת כהרגלו. קיבלתי את רשותו של צפריר להעלות את שלושת המצגות לאתר, והרי הן לפניכן:
יש לנו פה למטה מקום לתגובות. אנא הגיבו.
תודה תודה תודה (על משקל עזאם עזאם ):))))
נתתי לעצמי מתנה שבאתי שהכרתי אתכם, שלא התביישתי ואפילו צייצתי פה ושם ,,,,
שיתפתי אתכם בכל מיני חלקים מחיי…..לפעמים ללא אתראה מוקדמת….
אוקצור אני מביאה כאן את השיר, כמה שורות שבאו אלי באוטובוס כשחזרתי מהבסיס
ללא אתראה מוקדמת…ולמעשה זוהי תמצית חיי….כל אחד יכול ומוזמן לקחת את זה לעצמו.
פצועת שמש
וקרועת שמיים
פרטה האדמה בנבל……..(נכתב ב79 )
יאללה ביי 🙂 חיבוקים