טבע ואהבה: טיולי סדנה וסדנאות בטבע

עקבות בחול
צילום: עירית ויינר

טיול הסדנה הראשון שלנו לקיץ 2014 התקיים ב- 13-14 ליוני בפארק ניצנים ונקרא "עקבות בחול". התחלנו ביום שישי אחר הצהרים בהליכה לאורך האגם שחבוי בין הדיונות, ואחרי מעגל ראשון בו שוחחנו על סוגי העקבות שאנחנו משאירים אחרינו, לא כולן נעימות, עלינו למעלה לדיונות הבתוליות, שם הלכנו בשתיקה והתבוננו החוצה וגם פנימה. ההליכה בשתיקה הסתיימה בחוף הים, שם שרנו שירי ים בהנחיית איילת והגיטרה, ואז הלכנו בזוגות ושיתפנו בתובנות שעלו לנו בזמן ההליכה בשתיקה על עקבות בחול בכלל, ושלנו בפרט.

מעגל ראשון. צילום: רעיה כהן

עלינו לדיונה. צילום: אילת אובלס

ההליכה הסתיימה בחוף. צילום: אילת אובלס

לקראת שקיעה הגענו למקום הלינה, ואחרי שליוינו את השמש השוקעת בשירי שבת התפנינו לבניית האהלים.  את זריחת הירח המלא, ארוחת הערב, הברכות והשירים סביב המדורה לתוך הלילה, הצלמות שלנו לא תיעדו הפעם, אז רק נספר לכם שהפסדתם…

בשבת השכמנו ליום חדש, שפתחנו אותו בתירגול צ'י-קונג מול הים (בהנחיית אילת כמובן) והמשכנו בשירים לילידי יוני שהוזמנו למרכז המעגל. אז יצאנו למסלול הליכה קצר לאורך החוף שבשיאו יצירות רב תחומיות בפסול, דרמה ושירה, בנושא שלנו: עקבות בחול.

תרגול מול הים צילום: עירית ויינר

מעגל יומולדת צילום: עירית ויינר

יצירות רב תחומיות צילום: עירית ויינר

אחרי המסלול ארוחת בוקר כיד המלך, רחצה בים, ומעגל סיום עם שיתוף אחרון, עוד שיר ועוד אחד אחרון… כל כך קשה להפרד…

שיר סיום. צילום: עירית ויינר

תודה לעירית, אילת ורעיה, על התמונות שמתעדות רגעים קסומים.
ניתן להקיש על התמונות כדי לראותן בגודל מלא.

חורף 2014, מהחורפים היבשים שידענו. אני כמובן כישראלית אחראית, חשבתי על מפלס הכנרת ומשק מי התהום, אבל בסתר ליבי הכי חששתי מהשפעת הבצורת על יפי הפריחה של פברואר מרץ, לה אני מחכה כל שנה בכליון עיניים… חששותי התבדו. טיול הפריחה השנתי שלנו התרחש בסוף השבוע שהתחיל בפברואר ונגמר במרץ, והוא היה ירוק פורח ומקסים, כמו שרק הארץ שלנו יודעת להיות.

הפעם טיילנו בנחל מיצר בדרום רמת הגולן ביום שישי, ובחלקו התחתון של נחל עמוד בשבת. נושא הטיול היה: לפרוח בטבעיות, ואכן פרחו בו רבים ממטיילינו הותיקים, וגם שלש מטיילות חדשות, שזו להן פעם ראשונה ובמהרה הסתבר שלא אחרונה איתנו. אחת מהן, קרן, התגלתה כצלמת מוכשרת, והיא ישבה אחרי הטיול וערכה סרטון מהתמונות שצלמה בטיול, והוסיפה לו גם כמה תמונות שרחלי צלמה. קרן צרפה לסרטון פס קול של השיר "אדמה ושמיים", שהוא ה"המנון" של טבע ואהבה. קיבלתי את רשותה של קרן להעלות את הסרטון לאתר, והריהו לפניכם, בכל יופיו:

סרטון נוסף מאותו טיול ערכה עדי אושר המוכשרת, מתמונות שקרן ואיילת צלמו בטיול, ומסרטונים שקרן צלמה בקבלת השבת. כל פס הקול בסרטון הזה בנוי מהקלטות מקוריות של השירה בקבלת השבת שקיימנו בטיול בהנהגת איילת והגיטרה:

אם הסרטונים עושים לכם חשק לטייל איתנו במרחבים ירוקים, לשיר ולהיות ביחד,  אתם מוזמנים באהבה! מלאו את הפרטים בטופס משמאל להצטרפות לקהילת הקשר.

זה קורה רק פעם בשנה. טיול ט"ו באב של טבע ואהבה בנחלי הצפון הצוננים. תמיד יש בו מסלולי מים ושפע טבילות, תמיד יש בו ירח מלא, תמיד יש בו שפע פעילות סדנאיות, תמיד יש בו לבבות פתוחים ותמיד יש בו אנשים נפלאים. יחד עם זה, בכל שנה הוא אחר, שונה ומיוחד. וכך היה גם הפעם.

נפגשנו במעגל הכרות על הדשא בחניון הבניאס בשאר ישוב (מומלץ, תגידו לאילון שאנחנו שלחנו אתכם). אחרי שכל אחד הציג את עצמו בדרך מיוחדת וקצת מצחיקה (לא נגלה לכם הכל כמובן), ואחרי ששרנו כמה שירים לפתיחת הלב, העברנו במעגל שקית עם פתקים בהם רשומים שמות המשתתפים. כל אחד שלף פתק אחד ו"הגריל" את ה"ענק" שלו לטיול הזה. במשך היומיים הבאים כל אחד מאיתנו היה "גמד" סודי שטיפל בעילום שם ב"ענק" שלו, ונתן לו אהבה. התרגיל הפשוט הזה צבע את היומיים האלה בהמון אהבה, רצון טוב ולבבות פתוחים. ואז סוף סוף יצאנו לטייל.

יום שישי הוקדש כולו לטיול בפינות הקסומות והלא ידועות של נחל דן. ברכת המחלק (למעלה), ברכת הלגונה (משמאל) והברכות העליונות (למטה). בחלק מהמקומות הקסומים האלה שרנו, באחרים שחינו, ובשאר סתם טבלנו ביופי ואהבה.

לפנות ערב חזרנו לחניון, התארגנו, ולבשנו כולנו לבן לכבוד קבלת השבת. אחרי ארוחת ערב הטעימה ושירים לתוך הלילה, עוד יצאנו לטיול קצר לאור הירח לגשר הבניאס וחזרה. אוי כמה שכולם היו יפים על הגשר מעל הנחל, בלבן לאור הירח, חבל שהצלמת שלנו (אילת) התעייפה ופרשה למזרון, ולכן הרגע הקסום לא הונצח…

למחרת, השכמנו מוקדם ויצאנו לטייל בנחל שניר, הלא הוא החצבאני, גם הפעם בקטע של הנחל שהוא יחסית לא ידוע ולא מטויל. שוב, פינות קסומות (באחת מהן רחלי בחרה לתרגל קצת יוגה, בתמונה פה למטה משמאל), שחיה ורעננות, צמחיה, צל ויופי. 

הפעם תיבלנו את ההליכה בתרגול צ'י-קונג בהנחיית אילת (בתמונה למטה מימין), בטיפול כיפי במגע בזוגות (עוד יותר למטה), ולקינוח בהצגות משעשעות כולן סביב הנושא שלנו: אהבה.

נפרדנו כרגיל במעגל סיום, מודים לגמדים הסודיים, שחלקם נותרו עלומי שם עד עצם הרגע הזה.

תמיד אחרי טיול, יש חילופי דברים במייל, הודיות ושיתוף, הפעם הם היו מרגשים במיוחד, הנה חלק מהם:

היי נשמות ענקיות ואהובות! כמה קסום שחברנו?!!! יצירה מופלאה – יצרנו! חגיגת שפע אהבה! כל אחד – בהווייתו זרימתו עשייתו  מתנותיו, בתשומת לב בנחת בנדיבות
ברגישות  בהתבוננות בהקשבה בחיבוק.  עוד ועוד – תודה ואהבה. יעל

כל מילה בסלע!! אין כמוך יעל !! חיבוק לכולם. רחלי הגמדה שלך

שלום חברים ענקים, רציתי לאחל לכם יום נהדר, יום של חיוכים ונשיקות, יום של מתוקים ואהבות, רק שתדעו שגמד כמוני לא פוגשים בכל יום, וזאת ממש התגשמות של חלום… היה טיול חלומי רטוב ונהדר. אוהבת אתכם המון המון זהבה.

לענקים ולגמדים שהיתם ענקים בכל מקרה!  שבוע קסום… וזהבוש, את צודקת שגמד כמוך לא פוגשים בכל יום. באהבה, חמוטל.

דליה ואילת יקרות, מבקשת לשתף אתכן בחוויה שלי בסוף השבוע האחרון. כשחזרתי הביתה, המילים החלו לזרום ממני והרגשתי שכולי שמחה וזה מה שנכתב:
מודה לכם, לכולכם כקבוצה. אך אתמול, הייתי זרה מוחלטת והיום מרגישה חלק וזה לגמרי לא מובן מאליו. בחיי היומיום שלנו, אנו נעים בכל מיני מעגלים בהם נדרש מאיתנו לא פעם לעטות מסכות, לשחק משחקים, להתאים את עצמינו. הקבוצה אותה פגשתי, נקיה מכל זה, מעניקה ופשוט  מ א פ ש ר ת. מאפשרת לכל אחד להביא את עצמו בשלם נטול אגו, טהור, מרחיב ומעצים את הטוב והיפה שיש בכל אחת ואחד וזה מרגש וממלא את הלב. אינני יודעת אם כך נראים ומרגישים כל המפגשים שלכן, אבל זאת היתה החוויה שלי. התברכתן! ניכר כי אתן עושות את מה שאתן אוהבות ואוהבות את מה שאתן עושות, ואין מקום טוב מזה להיות בו.
לתחושתי, אתן עושות הרבה מעבר לחיבור החוויתי הזה בין אנשים. אתן תורמות לעולם עוד מן האהבה הזו שכולנו זקוקים לה כדי לחיות עולם יפה עוד יותר. הרחבה של חדרי הלב והעצמת אנרגית האהבה.
ואהבה כמו אהבה, איננה מבקשת, רק נותנת. ולהגדיל את מעגל הנתינה זה פשוט מקסים בעיני. לו ניתן היה להקים קהילה שחיה כך, היינו יוצרים איים של שמחה, וככל שאלו היו גדלים ומתרבים, ההשפעה על העולם סביב היתה גדלה והיינו רואים יותר אשים מחייכים.
שילוב של הדברים שאני הכי אוהבת – אנשים, טבע ומוזיקה. מה עוד יכולתי לבקש… מאחלת לכן (ובאמצעותכן גם לכל הגמדים הטובים…) המשך שבוע מקסים ושהאנרגיה הנפלאה הזו שנוצרה תמשיך ותתגלגל.
רק טוב!  שרהלה

הרבה אנשים אומרים לי: בטח בקיץ אתם לא מטיילים, בגלל החום, נכון? ואני אומרת: ממש לא נכון. במשך השנים למדנו איך נכון לטייל בקיץ הישראלי, ופתחנו נוהל טיולי קיץ הכולל: מסלולי מים, טיולי ערב, טיולים לאור ירח ועוד.

טיול הקיץ הראשון שלנו ל-2013 התקיים בסוף השבוע של ה-21-22 ליוני, ונקרא: "מנהרת הזמן ירח וים". למה ירח? ברור, היה לילה של ירח כמעט מלא. למה ים? גם ברור, טיילנו בשבילי הגן הלאומי אשקלון, ובחוף המקסים הסמוך אליו. אבל למה מנהרת הזמן? כי בגן הלאומי אשקלון, אתה מוקף שרידי עבר המייצגים 4,000 שנה של תרבות אנושית, ופשוט מתבקש לעשות קצת ארכיאולוגיה פנימית ולהסתכל על העבר הפרטי שלנו.

אז פתחנו ביום שישי אחר הצהרים במעגל הכרות בו כל אחד ספר קצת על ההיסטוריה המשפחתית שלו, איפה נולד, ומאיפה ההורים, הסבים והדורות הקודמים. הסיפורים היו כל כך מרתקים, שכמעט לא נשאר זמן לטייל. אבל לא ותרנו על מסלול קצר לאורך החוף, שכלל קבלת השבת בשירה, מול השקיעה (תמונה ראשונה למעלה), תרגול קצר באור אחרון מול הים (תמונה שניה מלמעלה), ועוד כמה שירים עם חיבוק בשורה על החוף (תמונה שלישית).

אחרי זה פתחנו שולחן מלא כל טוב, וגילינו שוב, כמה האוכל טעים כשאוכלים אותו בחברה טובה ובלב פתוח. אחרי האוכל נמשכו השירים והסיפורים לאור הירח אל תוך הלילה, עד שנפלנו שדודי עיפות לכמה שעות שינה בחניון הגן הלאומי המקסים.

בשבת השכמנו עם אור ראשון, למסלול הליכה נוסף בשבילי הפארק.  תרגלנו בהנחיית אילת בין עמודי השיש בני אלפי השנים, והלכנו על חומת העיר העתיקה בשתיקה, כדי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה (שמענו… תשאלו את רינה…) שלבנו במסלול טקס יומולדת מיוחד ומרגש לילידי יוני, וחזרנו לחניון לארוחת בוקר מפנקת.

אחרי ארוחת הבוקר, רחפנו לצלילי הקערות הטיבטיות, עליהן נגנה למעננו ציפי המקסימה וירדנו לים החלק לשחיה מרעננת. בשעת צהרים חמה סיימנו בלי חשק, בשיתוף, שירה וחיבוק אחרון. רוצים לדעת מי זה שתמיד מצטלם על הפסגות הכי גבוהות בידיים פרושות? (בתמונה האחרונה). מטיילינו הקבועים יודעים ומנחשים, אם אתם לא יודעים, אתם מוזמנים להצטרף אלינו ולגלות…

תודה רבה לעירית ויינר הצלמת והגלידיונרית (לא ככה קוראים למי שעושה גלידה?) המוכשרת, על התמונות המקסימות.

בזמן האחרון הייתי עסוקה מדי, ולא דווחתי לכם על טיולי המדבר המקסימים שעשינו בנובמבר ודצמבר.
אבל היום החלטתי לפנות כמה דקות ולספר לכם בכמה מילים על הטיול היפהפה שעשינו בסוף השבוע האחרון, באזור בית שמש. ביום הראשון הלכנו ממצפה משואה לתל גודד, וביום השני מנס הרים לחרבת בית עיתאב ונחל המערה. את הלילה בילינו בנתיב'לה, אורחן מקסים בקיבוץ נתיב הלב עליו אנחנו ממליצים בחום.

הנושא שלנו הפעם היה: איך הגלגל מסתובב לו… ההשראה באה כמובן מהטבע ששוב מוריק מבריק ופורח, כאילו לא היה רק לפני רגע צהוב ויבש. המחזוריות הזו מרגשת אותי כל פעם מחדש, וגרמה לי לחשוב איזה מעגלי שינוי דומים קיימים בחיים של כולנו.

אילת שלנו מצאה כמובן את השיר האידיאלי לטיול הזה: "אנחנו מעגל בתוך עוד מעגל, שאין לו סוף ואין לו התחלה…" הנה קישור לבצוע המקסים של איריס יוטבת.

אז מה היה לנו? כמובן מעגלים מכל הסוגים, כמה מהם בתמונות פה למטה

ירוק מכל הסוגים, כמה מהם בתמונות פה

פרחים מכל הסוגים, כמה מהם פה

והכי חשוב: מעגל נפלא של אנשים שהתחברו לעצמם, לטבע וזה לזה ביומיים נפלאים של טבע ואהבה.

התמונות באדיבות שתי הצלמות המוכשרות שלנו: עירית ויינר ורוני אלון. כל הזכויות והתודות שמורות.

כבר סיפרתי לכם שיש לנו מטיילים קבועים שמטיילים איתנו שנים רבות ושלכל אחד מהם כישורים ייחודיים שהופכים אותו ליחיד ומיוחד בשבילנו. הפעם אני רוצה לספר לכם על צפריר. צפריר מביא איתו לטיולים שלנו בנוסף לתרז אשתו המקסימה (שהיא נכס בזכות עצמה כמובן) מצלמה, סקרנות, פתיחות ואהבה. אחרי כל טיול יושב צפריר מול המחשב, עורך מצגת מהתמונות שצלם בטיול ושולח לכל המשתתפים.

בסוף השבוע האחרון יצאנו לטייל בגליל המערבי. קראנו לטיול: "אחרי החגים בגליל המערבי". נושא הטיול היה: "בין קודש לחול" והוא הוקדש להתבוננות על השאלות: מה זה בשבילי חול, שגרה? מה זה בשבילי קודש, חג מועד? האם זה נקבע בשבילי מבחוץ ע"י לוח השנה או מבפנים ע"י צרכיו של הלב? האם יש מספיק קודש בחיים שלי? האם יש מספיק חול בחיים שלי? האם ייתכנו רגעים של קודש ללא רקע של ימי חול? ועוד.

ביום הראשון טיילנו בנחל יחיעם, וביום השני בנחל כזיב. יופיו של נחל כזיב המם את כולנו, והמצלמה של צפריר עבדה שעות נוספות. כשחזר צפריר הביתה, הוא לא הצליח לוותר על התמונות היפהפיות ולכן סכם את הטיול הזה בשלש מצגות במקום באחת כהרגלו. קיבלתי את רשותו של צפריר להעלות את שלושת המצגות לאתר, והרי הן לפניכן:

western-galil-part1

western-galil-part2

western-galil-part3

יש לנו פה למטה מקום לתגובות. אנא הגיבו.