בעונה זו הטבע פשוט מרהיב. יופי מדהים ומרגש שזמנו קצוב, כמו שהטיב לבטא דויד גרוסמן בשיר שהלחין ושר יהודה פוליקר:
יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם
איך שיופי יכול לרפא!
נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת
קצר פה כל כך האביב.
כמה שבועות קצרים של יופי וכל כך הרבה מסלולים יפהפיים… אחרי הרבה התלבטויות החלטתי להמליץ הפעם על מסלול מגוון ויפהפה בנחל ציפורי וסביבתו. המסלול בן כ-8 ק"מ, ואפשר ללכת את כולו, או חלקים ממנו. נוסעים בכביש 762 (המחבר את צומת חסידים עם החלק הצפוני של טבעון) ועוצרים במגרש חניה קטן בצד צפון של הכביש במקום בו נראה בברור הסימון של שביל ישראל (כחול-כתום-לבן). מקפיצים מכונית שניה לנקודת הסיום. אפשרות א: ליד ביהס של הכפר ראס עלי (הקפצה קצרה יחסית דרך כביש 70, יש לעקוב אחרי השלט "לנחל ציפורי"). אפשרות ב: למעין עין יבקע אליו נכנסים מהכפר כעביה (הקפצה מורכבת יותר דרך אלוני אבא, בית לחם גלילית ודרך כורכר שמחברת לכעביה). זהו. נגמרו המנהלות, יוצאים לטייל.
הולכים עם הסימון של שביל ישראל בכוון צפון. השביל מוליך אותנו במגמת ירידה מתונה בואדי קטן ומקסים. מסביב חורש יפהפה של אלונים ואלות, מקושט בפריחה הסגולה של כליל החורש (בתמונה משמאל). לאורך השביל פריחה עשירה ומגוונת. אם אתם אוהבים לדעת את שמות הפרחים הצטיידו במגדיר (אנחנו אוהבים את זה עם התמונות שמסודר לפי צבעים). אם אתם בעניין של צילום פרחים (כמו צפריר שלנו), מחכים לכם שפע של אוביקטים יפהפיים לצילום. בכל שלב תוכלו לבחור לכם עץ לנוח בצילו, לנשום את היופי עמוק פנימה. השביל הזה כמעט ולא מטויל, ויש סיכוי טוב שתהיו פה לבד, גם בשבת אביבית יפה בה כל המסלולים האחרים מוצפים. לכו עם השביל במורד הואדי, אם הסימון (כחול כתום לבן) נאבד לכם, אל תבהלו, אי אפשר ללכת לאיבוד, הצמדו לצד שמאל של הערוץ, הוא יופיע שוב במהרה. בשלב מסוים, השביל הצר נהפך לדרך עפר וממשיך להוביל אותנו בבטחה במורד הואדי היפהפה. בקטע זה ניתן להבחין בבתי הישוב נופית המתנשא מעלינו. אחרי כ-4 ק"מ מתחילת ההליכה, אנחנו פוגשים כביש סלול וסימון שבילים כחול והולכים איתו ימינה במגמת עליה כמה מאות מטרים עד תחנת הקמח הנטושה והיפהפיה של הכפר ראס עלי.
אם בחרתם באפשרות א', תמצאו את הרכב מחכה לכם ותוכלו לנסוע בו בדרך העפר המסומנת בסימון שבילים כחול והמקבילה לנחל ציפורי עד טחנת הנזירים. לחילופין, אם בחרתם באפשרות ב', תלכו באותה דרך ברגל. המבנה של טחנת הנזירים נראה כמו טירה באירופה (תמונה מימין). הוא הוקם בידי המנזר הכרמליתי ופעלו בו 4 טחנות קמח בכוח מי הנחל. אם תרצו, תוכלו לסיים כאן את הטיול.
אם יש לכם כוח לעוד כ-2 ק"מ של הליכה, והקפצתם רכב לעין יבקע, תוכלו להמשיך במעלה נחל ציפורי הזורם בעוז בעונה זו. בניגוד לקטע ההליכה הראשון בו היינו לבד, בנחל ציפורי נפגוש ודאי מטיילים רבים, חלקם מרעישים בג'יפים וטרקטורונים. אפשר ללכת בדרך העפר המסומנת בסימון שבילים כחול, או לחצות את הנחל ליד טחנת הנזירים וללכת מעל הגדה הצפונית לפי הסימון של שביל ישראל. כך או כך מגיעים לעין יבקע, מעין יפהפה, שהמים בו נקיים (תמונה למטה). אם מזג האויר מתאים, מותר וכדאי להתרחץ בבריכת המעין. 
