אחד המסלולים האידיאליים לעונות המעבר הוא מסלול מעינות מקסים סמוך לירושלים שנקרא: "שביל המעינות ביער עמינדב". המסלול מוצל בחלקו וכולל בקור בשלשה מעינות: עין עוזי, עין שריג ועין חנדק. מתחילים מחרבת סעדים הסמוכה ליד קנדי, ואחרי שמתפעלים מעצי האלון והחרוב הענפים, מתחילים ללכת במגמת ירידה לפי הסימון של שביל ישראל (כחול/כתום/לבן).
אם כשאומרים לכם "מעין בהרי ירושלים", אתם רואים בעיני רוחכם ברכה צלולה, אתם עלולים להתאכזב. במעינות האלה נבנו בתקופות עתיקות נקבות וברכות אגירה שאפשרו לנצל את המים לחקלאות. המים הנאגרים בברכות מכילים אצות וצבעם ירקרק אפרפר, אבל מי שיתגבר על האכזבה ימצא שהרחצה בהם כיפית ומרעננת. עין עוזי (בתמונה מימין) נמצא באמצע הירידה ושוה לעצור בו להפסקה מרעננת. עין שריג עמוס מטיילים בדרך כלל בגלל שניתן להגיע אליו עם רכב, וכדי להגיע אליו צריך לסטות טיפה מסימון השביל.
הנקבות של עין חנדק (בתמונה משמאל) הן לדעתי גולת הכותרת של הטיול הזה. המים מאוד מאוד קרים, אבל אל תתנו לזה לעצור אתכם. קחו פנסים, הכנסו לנקבות, הביטו היטב סביבכם וחשבו על האנשיםשחצבו את הנקבות האלה כדי להגביר את שפיעת המים לפני כל כך הרבה שנים. כשתצאו, קחו לכם זמן להתענג על קפה בצל עצי הזית המרשימים, בהנחה שהצטיידתם בגזיה, פינג'אן ואולי גם כמה עוגיות…
אנחנו היינו במסלול הזה כמה פעמים לאורך השנים. לפעמים במאי-יוני לפעמים בספטמבר-אוקטובר. לא מומלץ בשיא הקיץ, אבל אידיאלי לסוף האביב ותחילת הסתיו.
