מדי שבועיים אני שולחת לכל המעונינים המלצה חינם לטיול מתאים לעונה.
מעתה ההמלצות יתפרסמו גם באתר, כדי שתוכלו לחזור ולעיין בהן.
ההמלצה של היום: לאן נטייל בתחילת ספטמבר?
הימים מתקצרים, החגים ממש מעבר לפינה והחצבים מתחילים לפרוח. בשעות הצהרים עדיין חם, אבל בשעות אחר הצהרים והערב ברוב הימים כבר כיף להיות בטבע. הפעם אני שולחת אתכם לפינה קסומה ויחסית לא ידועה שבה אויר הרים צלול כיין, נוף מדהים, חניון פיקניק מקסים, ומסלול הליכה קצר וקל. לפינה קסומה זו קוראים חוות הגתות והיא נמצאת ביער עמינדב שליד ירושלים. אפשר להגיע לכמה שעות של אחר צהרים, ואפשר וגם מאוד מומלץ להצטייד באוהל, מזרון קמפינג, עצים למדורה וכמה חברים טובים, ולבלות כאן את הלילה.
איך מגיעים? בין מושב עמינדב ויד קנדי, מתחילה דרך הנוף שיורדת ליער עמינדב. הדרך המסומנת בסימון שבילים שחור סלולה בתחילתה ונהפכת בהמשך לדרך כורכר טובה. אם זמנכם בידכם, עצרו בדרך בחרבת סעדים כדי להתרשם מעצי האלון הגדולים והעתיקים וקצת אחרי זה בעין סעדים שאין בו מים אבל יש ברכות יפות ונקבות. אחרי הבקור בשני אתרים אלו המשיכו בדרך עם הסימון השחור עד שתראו דרך מסומנת בירוק מתפצלת ימינה. עברו לדרך הירוקה הסלולה בתחילתה ובהמשך נהפכת לדרך עפר משובשת מעט אך עבירה לכל רכב והיא תוביל אתכם במגמת עליה לחוות הגתות. סה"כ הנסיעה לכאן לוקחת כ-20 דקות ממושב עמינדב. צאו מהרכב, נשמו את האויר והביטו סביב. מתחתכם עמק נחל רפאים ומסביב הרים מיוערים מכל עבר. החניון בצל עצי האורן (תמונה למעלה) אינטימי מקסים ובדרך כלל ריק. יש בו כמה שולחנות פיקניק, שרידים של גת ובור מים מימים עברו ונוף עוצר נשימה.
זה הזמן להתלבט אם לעשות קפה לפני או אחרי המסלול. אני ממליצה על קפה לפני וארוחת ערב אחרי. אחרי הקפה נעלו נעלים וצאו למסלול הליכה קצר שאורכו כחצי ק"מ. השביל המסומן בסימון שבילים כחול יוביל אתכם בין כמה גתות עתיקות, אל נקודת תצפית יפה ובחזרה לחניון. אם קבלתם את הצעתי ללון כאן, זה הזמן לבנות את האהלים (תמונה מימין) ולהתחיל לחתוך סלט לארוחת הערב…
אנחנו היינו בחוות הגתות כמה פעמים לאורך השנים. בפעם הראשונה בילינו כאן לילה קסום עם ירח מלא בספטמבר 2006 ולמחרת יצאנו לטייל בשביל המעינות. ביולי 2008 הגענו שוב לערב לילה ובוקר מיוחדים, וכל מי שהיה איתנו בודאי עוד זוכר את סדנת הסיפורים בצל עצי האורן. ביוני 2011 נהנינו מקבלת שבת מלאת השראה, ארוחת ערב מושחתת במיוחד וסדנת בוטו מול הנוף באור ראשון. התמונות הפעם מהטיול של 2006 והתודה עליהן לפליקס שצלם באהבה רבה.
